plan-the-trade-and-trade-the-plan
plan-the-trade-and-trade-the-plan

כל סוחר, בין אם הוא מתחיל או ותיק בנוף השווקים הפיננסים, חשוף לצד הפסיכולוגי של המסחר.
עד היום אין "פתרון" או "תרופה" לנושא.

בתור סוחרים אנחנו מושפעים ממספר רב של הטיות שיפוט, אשר גורמות לנו לקבל החלטות תוך כדי המסחר, שלא בטוח שהיינו מקבלים אותן אם השוק היה סגור והמחיר לא היה "רוקד" לנו מול העיניים.

אני רוצה להכיר לכם את אחד האינסטינקטים שהאבולוציה פיתחה שישמור עלינו אך במסחר הוא עושה בדיוק ההפך, ואיך אפשר "להשתיק" את האינסטינקט הזה כדי לשמור על עצמו במסחר.

האינסטינקט המדובר הוא "התקדמות לעונג ובריחה מהכאב", שאומר-

כל אדם באשר הוא אדם, לא משנה מי הוא ומה הרקע שלו. ברגע שהוא חש כאב הוא יעשה כל מה שביכולותיו כדי לברוח ממנו,
לדוגמה, כאשר יש לנו כאב שיניים אנו נפנה לכל רופא שיניים מבלי לבדוק את הרקע שלו והאם הוא בכלל מקצועי. רק שיפתור אותנו מהכאב שתפס אותנו.
בדיוק באותה עוצמה אנחנו נתקדם לכיוון השני של העונג, כאשר אנחנו יודעים שלאכול עוגת שוקולד זה מסב לנו עונג רגעי, אנחנו יכולים לאכול ללא הבחנה כמות שיכולה לפגוע לנו ברמות הסוכר ובבריאות לאורך זמן.

זהו אינסטינקט שהיה טוב כאשר היינו אנשים שמסתובבים בקבוצות ומחפשים טרף.
אם הטרף היה חזק וגדול מידי בשבילנו- האינסטינקט היה מאותת לנו לברוח והיינו יודעים שעדיף לברוח ולא להסתכן בשביל ארוחה (עונג).
כיום האינסטינקט הזה הוא טוב במקרי קיצון, אבל עדיין לא ניתן להפעיל אותו במודע, ולכן צריך להכיר אותו ולדעת איך להתנהל עם הקיום שלו בהרמוניה.

איפה זה תופס אותנו במסחר ואיך מתמודדים עם האינסטינקט הזה?
כולנו מכירים את המושג "מרוויחים בכפיות ומפסידים בדליים"- בדיוק שם אנחנו נפגעים מהאינסטינקט שאמור להגן עלינו.

רוב הסוחרים שניגשים למערכת המסחר ומכניסים פקודת קניה/מכירה לכניסה לטרייד, בדרך כלל מגדירים סיכון ויעד.
לאחר מכן מתחילים להסתכל על המחיר "רץ" על המסך, ומה שקורה שם הוא בלגן אחד גדול- המון של קונים ומוכרים, שורטיסטים מול לונגיסטים, שוורים מול דובים- ממש ג'ונגל אחד גדול.

בדיוק פה זה מתחיל.
אנחנו יודעים שאם המחיר יגיע לסטופ זה יכאב לנו, ואנחנו אומרים לעצמנו כל עוד לא מימשתי- ההפסד על הנייר ולא נפגעתי (לברוח מהכאב).
עד שבסוף הברוקר סוגר לנו את העסקה כי הפסדנו יותר מגודל התיק שלנו, וכמובן שכשאנחנו מתקרבים ליעד שלנו ורחוקים ממנו בערך חצי דרך, פה הראש מתחיל לזהות "חולשה" במניה ואנחנו מעדיפים לקדם את היעד ולקחת קצת כסף לכיס כדי לספר שאנחנו "מצליחים וטובים" (מתקדמים לעונג).

פה מגיעה היכולת שלנו כבני אדם להכיר את ההטיה ולנטרל אותה ע"י משמעת עצמית ועמידה בתוכנית העבודה שאותה אנחנו מגדירים עוד לפני שבכלל פגשנו את המסך ואת תוכנת המסחר.
כמובן שאם משהו השתנה בצורה שבה היינו רוצים שהמניה תתנהג, אנחנו יכולים לקחת יעד מוקדם אך את הסטופ שלנו אסור להזיז אפילו לא סנט אחד, כי שם בדיוק הגדרנו במקור שאנחנו לא רוצים להיות בטרייד הזה.

מה שמבדיל סוחר רווחי וסוחר לא רווחי זה בדיוק היכולת לבצע את תוכנית העבודה שהוגדרה מראש, מבלי לחרוג ולגרום לעצמנו הפסד מוגזם שפוגע לו בתיק המסחר בצורה שכמעט ולא ניתן לחזור ממנו,
ושלא נדבר על המכה המנטלית שנקבל.

נכתב על ידי יבגני, תלמיד בקהילה



תזכרו תמיד – "Plan the trade and trade the plan"

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *